רחל "לוטה" צגלה לבית ויקטור נולדה ב-5 בדצמבר 1912 בהמבורג שבגרמניה.
אביה, ד"ר וילי ויקטור, היה עו"ד ונוטריון ולימים חבר במועצת עיריית המבורג וראש הקהילה היהודית באזור שלזוויג-הולשטיין. אמה, ליזבט ויקטור הייתה פסנתרנית ועסקה בלימוד פסנתר.
את דרכה האומנותית החלה רחל בין כתלי האקדמיה לאמנות בהמבורג, שם למדה בין השנים 1929 – 1933. בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, אולצו רחל ומשפחתה לעזוב את מולדתם ועלו ארצה. עם הגיעה לארץ ולאחר נישואיה ליהודה צגלה, המשיכה רחל במימוש כשרונה והחלה השתלמות אצל מספר ציירים ישראלים, אשר תרמו לא מעט לעיצוב יצירתה.
בשנת 1957 הצטרפה לאגודת הציירים והפסלים בישראל והחלה להשתתף בתערוכות כלליות.
במסגרת רדיפתה להשראה ואהבת הארץ מצאה רחל בקריית האומנים בצפת כבית שני כבר בשנת 1960 ובאותה שנה העלתה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה לאמנות צ'מרינסקי, תל-אביב. בשנים הבאות השתתפה רחל בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות, בארץ ובחו"ל. בין הבולטות שבהן, תערוכת יחיד בפואייה של האופרה הממלכתית של מינכן (בוואריה) בשנת 1986, על סמך ציור אקוורל שהופיע בירחון האופרה.
לאחר שנים רוויות יצירה ועשייה אמנותית, נפטרה רחל ב-25 ביולי 2011 בביתה בתל אביב. לרחל ויהודה ז"ל, שני ילדים, אורי ומיכל.
60 שנות יצירה
במהלך שנות יצירתה ראתה וחוותה רחל מגוון רחב של טכניקות יישום. מרבית עבודותיה של רחל מתרכזות בטכניקות של צבעי מים (אקוורל), שמן, פנדה,מיקה ומונוטייפ.
עלייתה ארצה הרוותה את צמואנה להשראה בעודה מתמכרת לנופיה עוצרי הנשימה של הארץ מיום הקמתה, דרך תהליכי האורבניות והתפתחות הערים שהיו מושא לציוריה. אלו בשילוב עם אהבתה לאומנות המוזיקה, הריקוד והיצירה היוו את עמודי התווך ליצירותיה לאורך השנים.
מראות רחוב וסמטאותיה של העיר צפת היו מנושאי הקבע בציוריה של רחל. צפת דיברה אל ליבה, כעיר רווית מיסטיקה של נוף, אקלים ודמויות מעבר לתקופה היסטורית מסוימת, אך צמודים כולם לארשת הרוחנית של העיר.
אהבה נוספת הייתה נתונה לעיר ירושלים, עיר הנצח, אותה הנציחה הציירת במבט המיוחד לה. קסמה של ירושלים התבטא בעיניה בדמות ליבת אור מיסטית, דתית, רוחנית המוקרנת ממרכזה ועוטפת את שכונותיה, תושביה ונופיה בהילה מסתורית.
נושא המוזיקה היה גם כן יקר לליבה של רחל, כיוון שנגנה בנעוריה בכינור ובפסנתר ונולדה לבית מוזיקלי. רחל נהגה לרשום בזמן קונצרטים על מנת להנציח את האמן המבצע ותנועותיו האופייניות.
שקידתה של רחל הייתה נתונה להשגת אווירה ושקיפות צבעים בתמונותיה. באמצעות הישג פיוטי הייתה מנתקת הציירת את נושאיה מריאליזם כבד ומקרבת אותם להפשטה הנשענת על גישה פיגורטיבית. בדרכה הציורית גילתה יזמה והתמדה. כתוצאה ממסעותיה בחו"ל ניכר שוני רב בנושאים העומדים במרכז יצירתה.
כיום נמצאות עבודותיה באוספים ציבוריים ופרטיים וכן במוזיאונים בארץ ובחו"ל.
רחל "לוטה" צגלה לבית ויקטור נולדה ב-5 בדצמבר 1912 בהמבורג שבגרמניה.
אביה, ד"ר וילי ויקטור, היה עו"ד ונוטריון ולימים חבר במועצת עיריית המבורג וראש הקהילה היהודית באזור שלזוויג-הולשטיין. אמה, ליזבט ויקטור הייתה פסנתרנית ועסקה בלימוד פסנתר.
את דרכה האומנותית החלה רחל בין כתלי האקדמיה לאמנות בהמבורג, שם למדה בין השנים 1929 – 1933. בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, אולצו רחל ומשפחתה לעזוב את מולדתם ועלו ארצה. עם הגיעה לארץ ולאחר נישואיה ליהודה צגלה, המשיכה רחל במימוש כשרונה והחלה השתלמות אצל מספר ציירים ישראלים, אשר תרמו לא מעט לעיצוב יצירתה.
בשנת 1957 הצטרפה לאגודת הציירים והפסלים בישראל והחלה להשתתף בתערוכות כלליות.
במסגרת רדיפתה להשראה ואהבת הארץ מצאה רחל בקריית האומנים בצפת כבית שני כבר בשנת 1960 ובאותה שנה העלתה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה לאמנות צ'מרינסקי, תל-אביב. בשנים הבאות השתתפה רחל בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות, בארץ ובחו"ל. בין הבולטות שבהן, תערוכת יחיד בפואייה של האופרה הממלכתית של מינכן (בוואריה) בשנת 1986, על סמך ציור אקוורל שהופיע בירחון האופרה. לאחר שנים רוויות יצירה ועשייה אמנותית, נפטרה רחל ב-25 ביולי 2011 בביתה בתל אביב. לרחל ויהודה ז"ל, שני ילדים, אורי ומיכל.
60 שנות יצירה
במהלך שנות יצירתה ראתה וחוותה רחל מגוון רחב של טכניקות יישום. מרבית עבודותיה של רחל מתרכזות בטכניקות של צבעי מים (אקוורל), שמן, פנדה,מיקה ומונוטייפ.
עלייתה ארצה הרוותה את צמואנה להשראה בעודה מתמכרת לנופיה עוצרי הנשימה של הארץ מיום הקמתה, דרך תהליכי האורבניות והתפתחות הערים שהיו מושא לציוריה. אלו בשילוב עם אהבתה לאומנות המוזיקה, הריקוד והיצירה היוו את עמודי התווך ליצירותיה לאורך השנים.
מראות רחוב וסמטאותיה של העיר צפת היו מנושאי הקבע בציוריה של רחל. צפת דיברה אל ליבה, כעיר רווית מיסטיקה של נוף, אקלים ודמויות מעבר לתקופה היסטורית מסוימת, אך צמודים כולם לארשת הרוחנית של העיר.
אהבה נוספת הייתה נתונה לעיר ירושלים, עיר הנצח, אותה הנציחה הציירת במבט המיוחד לה. קסמה של ירושלים התבטא בעיניה בדמות ליבת אור מיסטית, דתית, רוחנית המוקרנת ממרכזה ועוטפת את שכונותיה, תושביה ונופיה בהילה מסתורית.
נושא המוזיקה היה גם כן יקר לליבה של רחל, כיוון שנגנה בנעוריה בכינור ובפסנתר ונולדה לבית מוזיקלי. רחל נהגה לרשום בזמן קונצרטים על מנת להנציח את האמן המבצע ותנועותיו האופייניות.
שקידתה של רחל הייתה נתונה להשגת אווירה ושקיפות צבעים בתמונותיה. באמצעות הישג פיוטי הייתה מנתקת הציירת את נושאיה מריאליזם כבד ומקרבת אותם להפשטה הנשענת על גישה פיגורטיבית. בדרכה הציורית גילתה יזמה והתמדה. כתוצאה ממסעותיה בחו"ל ניכר שוני רב בנושאים העומדים במרכז יצירתה.
כיום נמצאות עבודותיה באוספים ציבוריים ופרטיים וכן במוזיאונים בארץ ובחו"ל.
